תקופה לא קלה, כמעט חודשיים חלפו מאז אותו יום ארור כשאני מתיישב לכתוב את הטור הזה, והלב רחוק בעזה.
בסביבה שלנו
שלוש מאות אלף מגויסים, מעל מאה וחמישים אלף עובדים נפגעו ישירות, רבים נוספים עובדים במתכונת חירום. גם אצלנו.
בזמן הזה בוטלו גם השקות עולמיות שנועדו לכאן, מעטות נערכו בכל אופן.
אבל לאט לאט נרשמים ניצנים של חזרה לשגרה. אפילו שוק הרכב, שבאוקטובר צנח מאוד, רשם בנובמבר עלייה קטנה; זה עדיין חצי ביחס למה שהיה קודם, ועדיין.
צילום: איתמר רותם | טויוטה C-HR החדש
בינתיים עוד ועוד דגמים מגיעים לארץ.
אקספנג זו דוגמה אחת למותג חדש שהגיע לארץ. מבחני דרכים לשני הדגמים שהתייצבו עם השקתו כבר נערכו ותוכלו לקרוא את המבחן על ה-P7 פרפורמנס
כאן. בחודש הקודם נערכה ההשקה העולמית לטויוטה
C-HR החדש, והיבואן כבר הספיק להשיק אותו בארץ ממש עתה. תוכלו לקרוא את מבחן הדרכים
כאן, על אדמת פתח תקוה, קריית מוצקין ושאר עיירות עם סלילת אספלט לא מחמיאה.
גם מותג
ניאו מתחיל בפעולתו, אחרים מכריזים על דגמים ואף מותגים אם־כי בשקט יחסי – ומנגד יבואנים רבים עורכים מבצעים, כי יש מכוניות רבות למכור.
צילום: ניאו | ניאו ET5
טוב לנשמה
מדי חודש נערך מפגש של מכוניות אספנות במשמר השרון. זהו מפגש צבעוני עם מספר מכוניות שלא היה מבייש מפגש כזה בכל במדינה אחרת. גם לא ההיצע. המפגש נערך בכל שבת ראשונה בתחילת חודש לועזי, אז בזו הראשונה של דצמבר, עם סגירת הגיליון, החלטתי לנסוע לשם, קצת לשבור שגרה. מודה שהייתי בטוח שאעבור שם, אמצא קבוצה קטנה של מכורים לדבר שהגיעו עם המכונית שלהם כדי לצאת מהאווירה המדכאת שרבים שרויים בה. אבל התבדיתי. מספר המכוניות והאנשים היה גדול ורב והנוכחות הייתה מרשימה מאוד. המון מכרים, גם כאלה שהגיעו מרחוק, אפשר היה לראות על פניהם שהם לא מאושרים ומשוחררים כתמול־שלשום. אבל הם היו צריכים את זה, את המפגש ואת החברים לשיגעון ולשריטה. גם אני.
צילום: אוהד אלגוב | מפגש מכוניות אספנות במשמר השרון
לא טוב לנשמה
צפיתי בסוג של תוכנית שיפוץ בדיסקברי, וזו ממש הרגיזה אותי. היא לא הראשונה, כבר היו כאלה של "משפצים" חסרי טעם שיותר הרסו מאשר שדרגו, אבל זאת ספציפית מקדשת את כל מה שאני לא אוהב. להלן ידוען מדרגה ראשונה – רוברט דאוני ג'וניור, דור שני לשחקני קולנוע, כוכב קולנוע בפני עצמו עוד מהאייטיז והיום הוא סוג של גיבור על (וסלחו לי שאיני יודע מי בדיוק, לא חזק במדע בדיוני).
עכשיו, אני יכול לקבל שיפוץ שאינו תואם את איך שאני חושב שצריך לשפץ וזה בסדר, לכל אחד ישנה זכות לטעות. אבל לקחת כלים קלאסיים, שחלקם כבר משופץ לעילא ולעילא ברמה הכי גבוהה, ואז להחליף יחידת כוח בתואנת של צמצום זיהום אוויר – ועל הדרך לחרב גם את העיצוב החיצוני, גם הרבה מעבר (כי השינוי מצריך) ברמה שלא קרובה לזו הקודמת? זה לא לשדרג. סלחו לי. זה לעצבן בשם הנאורות.
צילום: אוהד אלגוב | מפגש מכוניות אספנות במשמר השרון
ואז לראות את אותם בעלי מקצוע, מסכימים עם כל "רעיון" טיפשי, ובחיי שאני עדין כאן, שיוצא לו מהפה זה פשוט מביך. חושבים שאני מגזים? אז הנה דוגמה – "חשבתי להוסיף נורות בתוך המפלטים המדומים (ברכב חשמלי, כן?) שיהיה אור מתוכם, כשנוסעים". עכשיו, זה לא בדיוק הציטוט המדויק, אבל זה מה שנאמר, וכולם שם מהנהנים להסכמה בחצי פליאה על הרעיון הגאוני של אותו הכוכב, שללא ספק מעמיד את הבחור באותה השורה עם עדה יונת.
עכשיו, עזבו רגע שהשדרוגים שם כוללים יחידת כוח היברידית שנשלפה מאיזה אקספלורר בן עשר או מנוע ארבעה צילינדרים בתוך אל קמינו, או שאר דוגמאות הזויות כאלה ואחרות.
צילום: אוהד אלגוב | מפגש מכוניות אספנות במשמר השרון
זה אשכרה נראה כאילו עשו נא בעין לכל חובב רכב אמיתי. אתם חושבים שרכב אספנות, שנוסע בקושי, יזהם יותר מרכב אספנות שנוסע בקושי רק כזה שיש לו יחידת כוח חשמלית? הצחקתם כל בר דעת. לייצר סוללות זה כל כך מזהם שנכון להיום מכונית חשמלית צריכה לעבור הרבה כדי שתהיה פחות מזהמת מרכב בנזין רגיל. רק אז. אז מכונית אספנות שלא תדגדג את המרחק הזה? בקיצור, זה לעצבן בשם הנאורות.
מילא היה לוקח כלים על סף גסיסה ומשפץ אותם, מעניק להם חיים ואז מרכיב יחידה חשמלית. לא הייתם שומעים ממני ציוץ. שהרי הוא הרגע החייה כלים. הייתי מחייך ומעריך. אבל לא כך הדבר.
ואסיים באיחולים לכולנו – שיחזרו כל החטופים הביתה, שיחזרו החיילים בשלום לביתם ושנדע קצת זמנים של שקט
